ישעיהו ב'

וְהָיָ֣ה ְּבאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכ֨וֹן יִֽהְיֶ֜ה הַ֤ר בֵּית־יְהֹוָה֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֖א מִגְּבָע֑ות נָהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כׇּל־הַגּוֹיִֽם׃

וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהֹוָ֗ה אֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א

תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהֹוָ֖ה ירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֽא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה

ישעיהו פרק מב

א הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא.

ב לֹא יִצְעַק, וְלֹא יִשָּׂא; וְלֹא-יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ, קוֹלוֹ.

ג קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר, וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה; לֶאֱמֶת, יוֹצִיא מִשְׁפָּט.

ד לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ, עַד-יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט; וּלְתוֹרָתוֹ, אִיִּים יְיַחֵלוּ.

ה כֹּה-אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ.

ו אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם.

ז לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.

ח אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי וּתְהִלָּתִי לְאַחֵר לֹא-אֶתֵּן לַפְּסִילִים.

ט הָרִאשֹׁנוֹת, הִנֵּה-בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם.

מה זה שיח תנ"כי לפי AI

יח תנ"כי (Biblical Discourse) מתייחס לדיונים ופרשנויות סביב ספרי התנ"ך, הן בקרב חוקרים והן בקרב הציבור הרחב. הוא כולל ניתוח טקסטואלי, היסטורי, ספרותי ורעיוני של הטקסטים המקראיים, תוך התייחסות למגוון פרשנויות וגישות. במילים פשוטות, שיח תנ"כי הוא כל דיון, פרשנות, או לימוד של התנ"ך, בין אם מדובר בדרשה בבית כנסת, שיעור תנ"ך בבית ספר, או מחקר אקדמי. השיח התנ"כי כולל: פרשנות מסורתית: גישה המבוססת על מסורת פרשנית רציפה, כמו פירוש רש"י לתורה. פרשנות מודרנית: גישות ביקורתיות המשתמשות בכלים מחקריים מודרניים לניתוח הטקסטים.

... להרחבה

היתכן

בנושא זה נדון בסוגיות שמוזכרות כטקסט מהתורה שהן מבחינה הגיונית נראות כבעיתיות, והן סותרות פסוקים אחרים בתורה. נביא נוסח פסוקים אלו

ובאיזו ספרים ופרקים הם מוזכרים, כך שנוכיח שסוגיות אלו נוגדות טקסטים אחרים מהתורה, ומהווים בעיה הגיונית ואינטלקטואלית, גם שהן דבר אבסורד, ונוגד את עצם אמיתות של דת, ודבר בסיסי בדת שהוא בהחלט גרעין גם דת יהדות, וזאת אפשר לראות בשבע מצוות בני נוח.

... להרחבה

ניסיון לפרש שמות תנכיים

שמות יש להן משמעויות שונות, לא רק מילוליות אלא גם היסטוריות, גם דתיות, ורואים את זה בתורה, גם בהיסטוריה כללית שיש לשמות קדומים משמעויות היסטוריות ומעשיות (מעשיות: כלומר כמו תיאור תפקיד או הישג), ולא נשכח ששם יכול להיות כינוי ולא רק שם עצם פרטי .

מטרתנו בנושא זה פענוח שמות תנכיים, ונתחיל בשמות עצם של אנוש, וסביר שנמשיך עם שמות אחרים(מקומות למשל), ונזכיר שכבר הסברנו כמה מושגים בנושאים שפתיים. ....... להרחבה

---

ניסיון לפרש שמות תנכיים 2

בחלק זה נקח שמות תנכיים אקראיים, ובנושאים באים ננסה ללכת לפי סדר.

נקח אח את השם "בְתוּאֵל" שהוא מספר בראשית פרק כ"ד, פסוקים נ'-נ"א:

וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב: הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' ". ' . ....... להרחבה

האם התורה שוכתבה

האם התורה שוכתבה? כלומר: האם התורה הועתקה כמה פעמים מימי משה עד ימינו? ברור שכן, וזה ברור מכמה סיבות שכליות הגיוניות שאף בן אדם בעל שכל יכול לערער עליהן. כמובן שנסקור את הסיבות תכף, אבל נאמר שאמת אף אדם יכול להכחיש אותה. אז למה הגיוני ואי אפשר לדחות עובדה זו שהתורה שוכתבה הרבה פעמים? ולהלן הסיבות והעובדות: 1 . התורה לא נכתבה כולה בהתחלת שליחות משה, נכון שמשה קיבל את עשרת הדברות וחלק ניכר ממצוות אלוהים על שתי לוחות הברית כמו שאומרים פרשני תורה. אז לוחות הברית הם הדבר הראשון הכתוב מהתורה, אבל נשאלת השאלה האם ספר בראשית גם משה קבל במעמד הר סיני? או האם ספר בראשית היה חרות גם על שתי לוחות הברית?

... להרחבה

נושאים שונים(תקצירים)
למה ברא אלוהים את האדם במבט ראשון רואים שהאדם וכל היקום העצום הזה שבראו אלוהים הוא למטרת צדק וחוכמה, ואין חולק על זה אלא מי שמשלה את הבנתו, או פוסע על אמת . ...להרחבה	מה זה דת נכון שדת היא חוקה מאלוהים שבאה לטובת אדם, ואין חולקים על זה, אולם דת אסור שתהיה נחלת ידם שלאנשים שמפרשים אותה לפי תאוותם, או שמפרשים אותה לטובת עצמם ... להרחבה

השיר שלמד משה לבני ישראל לנצח

למידה בספר ירמיהו 1

סידרה זו של למידות בספר ירמיהו תהייה בפרקים, וזאת ללא קשר בסדרם של פרקי ספר ירמיהו. הנביא ירמיהו היה לפני חורבן בית ראשון, והוא בא כמייעץ ומזהיר ומזכיר לעם ישראל, שאם לא יחזרו מחטאיהם הרי הרעה באה מצפון, מבבל (לפי פרשנים).

הלמידה בספרו תהיה למטרת למידת מצב היסטורי דתי, ולהסקת והבנת עובדות קדומות דתיות היסטוריות, גם תורתית, גם שפתיות.

בלמידה זו ניקח חלק מפרשנות פרשנים, שמהם נלמד איך פירשו ולמה? גם שברור שנשתמש בפרשנות הפרשנים כדי להיעזר בהבנת קצת רקע היסטורי דתי, גם מהו כיוון פרשנות, ושיהיה הגיוני שתהיה בהם ביקורת.

נתחיל עם פסוקים ראשונים מפרק א' של ירמיהו, וניקח כמו שאמרנו כמה דעות של פרשנים ונדון בהם.

ספר ירמיהו פרק א:

א: דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֶּן־חִלְקִיָּ֑הוּ מִן־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת בְּאֶ֖רֶץ בִּנְיָמִֽן

׃ נתחיל מפסוק א, ונראה שירמיהו הוא משבט הכוהנים שהוא משבט לווי לפי תורת משה, ובמיוחד משושלת אהרון הנביא אחיו של משה, וירמיהו היה בן כהן בעיר בנימנית (בתוך שבט בנימין) שהוא ליד שבט יהודה, יש פרשנים שמחזירים את מוצאו לשבט יהודה, והאומרים שהוא כמו דווד משושלת רחב הזונה, שזה אבסורד, או שרחב הייתה רק בעלת בית מלון.

נשים לב לשם שהעיר הבנימנית עינתות, ששמה נראה מסורבל ומסתורי, אבל לאחר התעמקות נראה שהשם הוא עממי וידוע לכל, והוא עין תות, ולא עינתות, וזאת שמעיינים כאלה הם נפוצים הרבה בכל ארץ הקודש.

... להרחבה

למידה בספר ירמיהו 2

נמשיך בחלק 2 מסדרת הלמידה בספר ירמיהו, ונתחיל עם פסוקים ראשונים בפרק 2:

א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.

רואים כאן דיבור ישיר ממשא אלוהים אל ירמיהו, ולא מישהו שמכניס סקירה על ירמיהו או ממנו, בשונה ממה שראינו בכמה פסוקים מפרק א.

נעבור לפסוק ב ופסוקים אחרים:

ב הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ--לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.

כמו בפרק א' רואים דימוי העם לכלה במטרה להזכיר ימים ראשונים שחלק מהם היו בתקופת משה, וחלק היו בתקופת יהושוע, וזאת כהזכרה בחסדי ימים ראשונים.

אבל המילים כלוליתך ונעוריך שמוזכרות בפסוקים קודמים, נראות שהן מילים שרחוקות משפת אלוהים... להרחבה

האם רכבת עוצרת או משנה כיוון איפה שבא לנו

שאלה לגיטימית, הגיונית ורציונאלית.
ננסח את השאלה בצורה יותר מורחבת ומגוונת: א . האם רכבת נוסעת לפי זמו קצוב או לא ? כמובן שכן, גם לא יכול להיות שאדם יבוא להנהלת רכבת ויגיד עבור הרכבת שצריכה לנסוע בשעה 10 בבוקר, ןיאמר תשאירו את הרכבת בתחנה הרי לא צריך לנסוע והרכבת תשאר בו זה הכי הכי טוב בשבילי! אבל היכול להיות? הרי אנשים שצריכים לנסוע לעסקיהם ,מחייתם וצרכיהם. ב . האם אדם יכול לבוא ולהגיד לנהג הרכבת שנה את כוון הרכבת איפה שאני רוצה, ואם אפילו אין מסילה סלולה שהבן אדם רוצה שתדהר הרכבת? ברור שזה האבסורד שיכול להיות. כך גם הם החיים, הם לא נשארים איפה שמתחשק לנו, והרכבת מטלטלת איפה שבא לתאוותנו. הרי שבמקום שאנחנו ירדנו מהרכבת באו אנשים והמשיכ מסע, עשו תחנות יפות, בנו מחייה ישרה והלכו בדרכי צדק, ואי אפשר להכחיש את החידושים שקרו ולהישאר בתחנתנו המיושנת. גם לא המחשבה שלנו ותאוותנו היא השולטת בחיים! האם היקום הוא רכושנו? או רכוש האלוהים ותחת שלטונו? ברור שהיקום וכל מה שבתוכו -בלי יוצא מן הכלל תאוונית- הוא רכוש של האלוהים ותחת שלטונו. גם אם אנו חושבים שהיקום ומה שברא אלוהים הוא תחת שלטוננו בלי שמץ של הגיון, אז למה נשארנו תקועים בתחנתנו בלי שום שלטון ומשקל והרכבת(החיים) דהרה איפה שרצה האלוהים! ולא לפי חלומתנו ותאוותנו. או שהיקום -חס ושלום- יצא משלטון אלוהים.

מה היה תפקידם של בני ישראל

קודם שנשיב על שאלת כותרת, נשאל את השאלה: לשם מש ברא אלוהים שמיים וארץ?
אז ברור והגיוני שאלוהים לא בורא שום דבר סתם!
ואם אלוהים היה רוצה שמליון איש מתוך מיליארד איש וחושק בהם, והאלוהים כל כך אוהב את המיליון איש והם נחלתו? אז פשוט שאלוהים יברא אותם בגן עדן ויתן להם כל המנעמים, ולא יתן להם שיתייסרו, והם יהיו נחלתו ואהבתו! הלא כן? אבל, וחוץ מזה העם הנחשק והנרצה -כטענת מעצימי נפש משווא- העם הזה קבל עונשים נוראיים, והתורה מעידה על זה, וזה התחיל מימי משה עליו השלום, ונמשך בחלק נכבד מתאריך התנ"ך, בנוסף בנזיפה הקשה והאיומים והעונשים לבני ישראל שלא צייתו למצוות אלוהים. היכול להיות שהאלוהים הוא אכזרי ולא צודק? חס ושלום.
אז ההנחה שאלוהים ברא שמיים וארץ לשם אהבה ודביקות לחלק מהנבראים היא הנחה סתמית, וכבר ראינו בדברי משה שלא ביחודו של בני ישראל אלוהים בחר בהם להיות עם דוגמא לציות למילת אלוהים. אלא בגלל שהיו הרבה עמים חוטאים וכופרים בזמן משה.
גם נשאלת השאלה:היכול להיות שהאלוהים הוא אכזרי ולא צודק? ובורא סתם? חס ושלום. אלוהים בחר בעם משושלת מאמינים ומצייתים מאד לאלוהים. גםהאלוהים הוביל את בני יראל למצריים כדי שיהיו תמיד בזיקה לאלוהים, וכך הם יזכרו את חסד אלוהים וישמרו את מילתו, וקיימו דתו.
אבל כוונה זו היא לשם מה ? לשם שיביאו אנשים לדרכי אלוהים, וזאת במקום העונש קולקטיבי הקודם לכל האנשים תהיה הדרכה, מאנשים צדיקים כמובן, ויהיה דוגמא וטיפול בהכוונה ראשית כל לצדק אמיתי, וביאו אנשים לדת צדק, ואם לא היו אנשים שלא נענים, אז יהיה עונש נקודתי מאנשים צדיקים וכנים למקורות הסרבנים לדת אלוהים.
וראינו במצוות משה שמצרי ואדומי יכולים להיות בקהל אלוהים.
גם אמיתי והגיוני שבני ישראל אחרי שנות הגלות בתקופת משה ובתקופת יהושוע היו יותר כנים וישרים ויותר צדיקים, וקרובים מאד לדברי אלוהים ומצוותו ויושר הדרך, הרי היה איתם את הדת והטקסט שלה הכי ברור והכי אמין ומתאים בדיוק לרצון אלוהים, שעושה מאמינים וצדיקים ושומרי מסורת ורחמים.
וראינו שבתקופת יהושוע שהאזרח והזר עומדים יחד לשמוע תורה! אז רואים שהכוונה היא להיות ישרים וצדיקי, ולהביא אנשים ליושר וצדיקות, ושהאנשים ינטשו עבודת אלילים. ומתי שבני ישראל קיימו מילת אלוהים וחוזרים מחטאים ועבודת אלילים הם היו מקבלים רצון אלוהים ואת הגנתו, אבל מתי שנוטשים מילת אלוהים ומצוותי ודברי יושר אמיתיים הם היו ביסורי אימים כמו שהזהירם משה. או מתי שלוקחים את הדת לידיים וחורגים מרצון אלוהים, אלוהים ינטוש אותם כמו שהזהירם משה.

האם הנביא משה בשר על הנביא מוחמד

קודם שנשיב על שאלת כותרת, נשאל את השאלה: לשם מש ברא אלוהים שמיים וארץ?
אז ברור והגיוני שאלוהים לא בורא שום דבר סתם!
התשובה על שאלת הכותרת היא כן, והנה ההוכחה: מספר דברים פרק יח פסוק יח:
יח נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ; וְנָתַתִּי דְבָרַי, בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. יט וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶל-דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר, בִּשְׁמִי--אָנֹכִי, אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ
וראינו כבר שבסוף ספר דברים נאמר: ולא נביא עוד בבני ישראל כמו משה!! וזה ראינו בסקיצה צדדית בדף זה !
אבל בפסוקים שהעתקנו אומר משה: א . נביא מאחיך, ולא ממך. --- ב . המכריע בו שמשה אמר לא רק מאחיך!! אלא אמר:נביא כמוני!! ובין בני ישראל לא היה נביא כמו משה !!
דבר נוסף, הרי ישמעאל היה בנו של אברהם והיה לו חלק מהברית, ולא סתם שאברהם העביר את בנו ישמעאל לבית הכי עתיק שנבנה לאנושות כדי שיעבדו את האלוהים על דת צדק ורחמים.
ונזכיר מדברים יט:
"וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶל-דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר, בִּשְׁמִי--אָנֹכִי, אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ" גם דבר אחר, שהרי היו מאות נביאים בישראל אם לא אלפים, אז, האם משה בשר על אחד הנביאים האלה? לא יכול להיות, בגלל שאין מיוחד ואחד בהופיע, שנית בבני ישראל באו מאות נביאים אחרי משה, אז לא זו הכוונה, אלא שהנביא שהתכוון אליו משה, אשר הוא כמו משה במעמד ותפקיד שלוחי אנושי, אשר הוא מאמין מן המאמינים, והוא עם המאמינים אתו, הם מהאחים של המאמינים משושלת אבינו אברהם.

האם באמת יעקב נאבק עם אלוהים

מספר בראשית פרק לב:
כה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. כז וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי. כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַה-שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב. כט וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל. ל וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי; וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, שָׁם. לא וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם, פְּנִיאֵל: כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים, וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי. לב וַיִּזְרַח-לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת-פְּנוּאֵל; וְהוּא צֹלֵעַ, עַל-יְרֵכוֹ. לג עַל-כֵּן לֹא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-גִּיד הַנָּשֶׁה, אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי נָגַע בְּכַף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּגִיד הַנָּשֶׁה.

שאלה ראשונה נשאלת מפסוקים למעלה: האם יכול להיות שאלוהים שהוא יותר גדול מארץ ושמיים ישהה במקום שהוא נחשב כגרגיר אבק ביקום?
שנית האם אלוהים שהוא מחזיק שמיים וארץ יאבק עם אדם שהוא חלש מלשאת אבן שהיא כלום ביחס לאדמה ??
שלישית: האם מקובל על שכל ישר: שישווה בין אדם נברא חלש עם מי שברא את השמיים והארץ והיקום העצום??
רביעית: הרי בני ישראל ועימם משה החזק לא יכלו לגבור על עמים אויבים ותהו במדבר 40 שנה! הלא נכון?
חמישית: הרי בכל מלחמות ישראל רבבות בני ישראל לא יכלו לגבור על עמים אויבים לולי אלוהים שבר עמים אלו קודם! הלא נכון?
ששית: הלא כתוב בתורה שבן אדם לא יכול לראות אלוהים כמו שהזכרנו בדף זה(עמודה שמאלית)?
שביעית: הרי יעקב נקרא ישראל כמו שהזכרנו בנושא אחר בדף זה(עמודה ימנית)בגלל שראה את העולם העליון בברחו מאחיו עשיו! הלא נכון?
אז איך מתיישבים כל הסתירות האלה?
חוץ מזה, אנחנו יודעים שיעקב היה מפוחד פחד אימה מאחיו עשיו! וגם שמי שנאבק עם יעקב מוזכר שהוא היה איש!(אז איך מתקבל? אפילו איך יכול אדם לתאר לעצמו שיאמרו דברים כאלה: מאבק בן אדם לאלוהים???), אז יעקב הכי מתקבל על הדעת שהוא רב עם אחיו המבוגר עישיו, ואח גדול יש לו קדושה ביהדות וכבוד רב, ויעקב ועשיו היו באותו גיל(חוץ מבגרות ילודה) וקרוב להיגיון שהיו בעלי אותו כוח!
לכן הנאבק עם יעקב היה עשיו, ומי שהציל אותו מצרה זו היה האלוהים, לכן הוא ראה את מרחב עזרת אלוהים, הרי שבפסוק לא שבפרק לב כתוב: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם, פְּנִיאֵל: כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים, וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי, ו"פֲנָאא" בערבית אומר רחבה!! וזאת אומרת שיעקב ראה רחבת רחמי ועזרת אלוהים!

הידעת מה היו אבני היסוד של היכל שלמה

1:46 PM 11/1/2024

לפי ספר מלכים א' פרק ה:

לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית. לב וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹּנֵי חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת.

נשים לב שאבני היסוד היו אבנים יקרות, שהם אבני גזית, והפירוש לאבני גזית לפי מילון: אבני "hewn", או שיש, או אבן גרניט.

לפירוש יותר מדויק נסתכל על המילה שבפסוק לא' והיא: "וַיַּסִּעוּ," שאם נתרגם אותה לעברית פשוטה נראה שהפירוש שלה נובע מהמילה "נסע" ו"נסיעה", אבל היתכן? ברור שלא.

אז מאיפה באה המילה? לכן נפנה למילה "שסע" בעברית, שפירושה בעברית ממילון עברי הוא: גודֵם , גודֵעַ , גוזֵר , קוטֵם , קוטֵעַ.

אז הכוונה היא לשסע אבנים יקרות מההרים, ולא לייסּע אבנים.

ושסע בעברית היא קרובה למילה "ג'ַזָעַ" בערבית שהיא פועל, ולפועל "ג'ַזַעְ" יש אותו פירוש של "שסע" כלומר גדם או גזר כאילו תלש, כלומר אבן יקרה גדולה ומלבנית שנגזעת מהרים כמו שייש, שזאת אומרת ש "אבן גזית" באה מהמלה שסע או גדע או גזע (ג'זע).

המילה גזית גם היא מסורבלת! כאיל ממה נגזרת?

א . הפירוש הראשון שיכולים להשיג אותו מערבית הוא "אבן ג'זעית", כלומר לקוחה מהביטוי "ג'ַזָעְ" שהוא מתאר אבן קשה כמו גרניט, ולפי הגדרת ויקפידיה:

" אלבסטר צהוב עם ורידים לבנים, בידיעה שכמה מקדשים פרעוני מכילים את סוג השיש המסוים הזה. ואכן, הפסל המפורסם ביותר שגולף מהלבסטר הוא הפסל של רעמסס השני במוזיאון לוקסור ."

ב . המילה יכולה להיות נגזרת מהמילה הערבית "גִ'זְיָה" כלומר מס או מכס, שכנראה שאולי הפירוש ששלמה היה יכול להטיל מכס על מלך צידון.

בהקשר נתייחס למילה "וַיִּפְסְלוּ" שממנה נגזרת המילה פֶסֶל ופסול, ורואים שהמילה יפסלו מתייחסת לאבנים ולעצים כיחד ועיבודם, אבל האם הכוונה הוא לסיתות? לא נרבה בדיבור והסבר, ונראה שמילה זו חוזרת למילה בערבית "תַפְסּיל" שהיא אומרת עבודה (או עיבוד) לפי תכנון ורצון מראש.

גם עוד הערה: שמוזכר בפסוקים למעלה את המילה "הַגִּבְלִים", וברור שהכוונה לאנשים הרריים, או מישוב ג'בּיל, וג'ַבִּיל אומרת הררי.

עתה נסתכל על פסוק ז מפרק ו:

ז וְהַבַּיִת, בְּהִבָּנֹתוֹ--אֶבֶן-שְׁלֵמָה מַסָּע, נִבְנָה; וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל-כְּלִי בַרְזֶל, לֹא-נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ.

רואים כאן שרבנים נלקחו בשלמותם ממקומם, ורואים כאן את המלה "מַסָּע" שזה קרוב למַשסָּע, כמו שהזכרנו למעלה, שזה גם אומר מ"ג'ָזַעְ", כלומר האבן היקרה.

דעות הנחות ופירושים:

תורה בעל פה, משה מידע את העם מה צריך לזכר :

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. יב לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. יג וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. יד כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.

אז, הדברים הכלליים שבספר דברים, כלומר המצוות הכלליות והאמונה הנכונה, שזה רק היא התורה שבע"פ ...

הרי שיהושע כתב על אבנים, וקרא מול העם את מה שהעם צריך לזכור!

לכן? היכול להיות שאת חומש חומשי התורה, ובפרט ספר בראשית, גם ספר במדבר ויקרא, שרובן משנת כוהנים, צריך העם לזכור בע"פ? .

---

מה זה נַעַר

4:09 PM 1/31/2025

בהתחלה נביא פירוש מילה ממילון עברי עברי:

"נַעַר - שם עצם, זכר שפירושו: 1.צעיר בגיל ההתבגרות. 2 .משרת, נושא כלים.

נִעֵר - פועל, שורש: נע"ר, בניין: פיעל" שפירשו: 1.טילטל; זעזע; חבט. "הוא ניער אותו מהשינה." "הוא ניער את השטיח."

ברור שנער וניער הם מילים מאותו מוצא, כלומר יש קירבה מילולית ופירושים.

כלומר שנער מתחילים בגופו שינויים גופניים ושכליים והתנהגותיים, כלומר חומרים בגופו מתנערים ונפלטים וגורמים לשינויים הנזכרים.

לשם הרחבת פירוש נקח לדוגמה" :ניער בקבוק", שזה אומר מנדנדים רכיבים של בקבוק כדי שהרכיבים יתמזגו.

גם המילה "נְעִירָה" שהיא קול של חמור, גם מערבית "נַעָר" שזה קול שמוציא חמור או סוס מהאף שלו , גם המילה "נאעורה" בערבית אומרת גלגל מים המשמש לטחינה חיטה למשל .

לכן הכל מורה על תנועה, כוח, מרץ ושינוי, כלומר דברים שקורים לנער בגיל ההתבגרות שלו ותחילת גיל התבגרותו.

---

מה זה הֻסְמַק

2:47 PM 2/1/2025 ממילון עברי עברי פירוש הֻסְמַק:

נֻסְמַק - הֻסְמַק, פועל, שורש: סמ"ק, בניין: הופעל, הטייה: גוף ראשון רבים עתיד: הֻאֲדַם

אבל מה מוצא מילה?

מוצא המילה הוא מהתבלין "סומּאכּ" שהוא בצבע סגול אדמומי, ומילה זו באה מערבית, שתבלין זה נקרא "סומּאכּ" מסיבת שהוא היה שמיש כתבלין לדגים, והמילה דגים בערבית היא: "סָמַכּ", מכאן מבינים מאיפה הושאלה המילה. המילה הסמיק משמתמשים בה הרבה לבן אדם שהתבייש, כלומר צבע פניו הסמיקו מהתביישות.

---

מה זה חרם והחרמה (תיקון הבנה?):

3:22 PM 1/24/2025 פירוש המלה חרם לפי מילון עברי הוא: א . בידוד והרחקת אדם מהחברה; נידוי. ב . איסור על מגע או שיתוף פעולה עם מדינה, ארגון. וכדומה......

נסתכל על הפסוק מספר ישעיהו פרק ו':

כא וַיַּחֲרִימוּ, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּעִיר, מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי-חָרֶב.

נסתכל על צמד מילים אחרון בפסוק: לְפִי-חָרֶב.
מהמילון נביא מה זה חָרֶב?
חָרַב - פועל, שורש: חר"ב, בניין: פעל
1.נהרס.
2.התייבש. "ערוץ הנחל חרב בקיץ שעבר.
גם המילה חָרֶב היא שם למקום הרוס ונטוש.
אולם המילה חֶרֶב הפירוש שלה הוא:
חֶרֶב - שם עצם, נקבה, שורש: חר"ב.
כלי נשק קר דמוי סכין בעל להב ארוך וחד.
רואים שהמילה היא "חָרֶב" שפירושה למעלה.
אז הכוונה הוא להחרמת העיר, ולא להרג!
זאת אומרת הוצאת התישבים עובדי אלים מארץ הקודש, ולא להרגם.
יש פרשנים שאומרים להשאיר בהמות בריאות ומועילות.
שנית, רואים ואם מי שאפילו מפרש את המילה להרג, שהגיל הכי נמוך הוא נער ולא תינק!!
מהמילון לפירוש המילה נער :
1.צעיר בגיל ההתבגרות.
2.משרת, נושא כלים

כלומר הפסוק אומר:
א . הכוונה לא להרג, אלא לסילוק.
ב. הסילוק הוא מגיל נער ומעלה.
ג . הסילוק לאנשים עובדי אלילים.
ד . אולם אם אומנם גם תינוקות סולקו עם הוריהם כי זה יותר רחמה לתינוקות שיהיו בטיפול הורים.
פירושים הפוגשים את רוח דת.

---

---

מה זה גר:

פירוש המלה גֵר לפי מילון עברי הוא: בן אדם זר או נוכרי, אבל הטייתה (בסמכות וכולה..)נשמעת קשה להבנה ושימוש.

רבנים קושרים המלה גר להתגיירות, מסיבת המצרי בן האשה היהודיה, שרגמו משה בגלל שגדף על אלוהים. אבל האם המילה "גר" יש לה שורש ומוצא?
אכן כן, וזה ובפירוש משפה ערבית, שערבית ועברית הן שפות בעלות קירבה הדוקה, בערבית בא מהמילה "ג'אר" שמשמעותה שכן, וזאת כבני ישראל חיו כשכנים למצריים לזמן רב לפני בואו של פרעה.

---

מה זה זר:

לפי מילון מילוג : אדם לא מוכר; נוכרי, והמילה אין לה שורש לפי המילון העברי.

אבל בשפה ערבית יש למילה "זר" פירוש והוא: "זאר" בערבית זה אדם שמבקר מישהו אחר, כלומר בן אדם שלא שייך למקום ובא כמבקר .

---

מה פירוש זרבבל:

זרבבל זו מילה מורכבת משתי מילים: זר ובבל, כלומר זר בעיר בבל, או מבקר לתקופה בעיר בבל.

---

האם ההתגיירות היא בגלל המילה גר?

דרשנים מבארים את המושג לפי המקרה של המצרי ה"גר", שהיה בנה של אישה יהודיה בתקופת משה.

אבל האם המושג "גר" נקרא בו רק לנוכרי?

לֹא-תְתַעֵב מִצְרִי כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ (דברים כג פסוק ח), מכאן גם יהודי הוא גר, שאכן היה גר במצריים.

מספר דברים לד: וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה

י וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה, פָּנִים אֶל-פָּנִים. יא לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ. יב וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל. {ש} מטקסט זה מבינים כמה דברים:
א . האם זאת נבואה? כלומר אלוהים הודיע דרך נביא אחרי משה ?
התשובה: יכול להיות.
ב . האם התנ"ך שוכתב אחרי גלות בבל וטקסט זה נכתב כעובדה?
תשובה: גם יכול להיות, וזה לא סותר היסטוריה.
אבל מה שבטוח שאכן לא קם בישראל כמו משה, עובדה שאי אפשר להכחיש.

למה נקרא יעקב ישראל

בספר בראשית 28 : י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא. יב וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יג וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ
גם בפרק 35 בספר בראשית ו וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן--הִוא, בֵּית-אֵל: הוּא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-עִמּוֹ. ז וַיִּבֶן שָׁם, מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם, אֵל בֵּית-אֵל: כִּי שָׁם, נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים, בְּבָרְחוֹ, מִפְּנֵי אָחִיו. ח וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה, וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית-אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, אַלּוֹן בָּכוּת. {פ} ט וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; וַיְבָרֶךְ, אֹתוֹ. י וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים, שִׁמְךָ יַעֲקֹב: לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל.
וכאן רואים מאיפה בא השם ישראל? בגלל שאלוהים נשא את יעקב לשמיים, שזה כנראה בצורה רוחנית לפי תאור. והמילה ישרא בעברית אין לה פירוש, אולם בערבית "אשרא": הלך בלילה (אחרי חצות)למקום רחוק ומסתורי, זה מה שקרא ליעקב כמו שמתואר : וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. גם סולם זה עולה לשמיים בערבית "מיעראג'".

---

מה זה שילה

9:28 PM 12/10/2024

שילה הוא שם תנ"כי גאוגרפי

אבל מה הפירוש שלו? ממלון מילוג נותנים את הפירוש הבא:

עיר בנחלתו של שבט אפרים, מקום משכנו הראשון של המִשכּן: ״כל ימֵי היות בית האלֹהים בשִלֹה״ (שופטים יח, 31); "ותבִאֵהוּ בית ה' שִלוֹ" (שמואל א' א, 24). המקרא קבע את מקומה במדויק: "מצפונה לבֵית־אֵל, מזרחה השֶמֶש למסִלה העולָה מבּית-אֵל שׁכֶמה ומִנֶגב ללבונה" (שופטים כא, 19)

כלומר אין פירוש מילולי למילה "שילה"! אבל אחרי העמקת מחשבה ודקדוק בשם, יוצא שהשם בא מערבית מהמילה "סילה", שפירושה נזילה, כלומר מקום שיש בו מים נוזלים, או כל מיץ הנוזל מפירות כל שהן, כלומר מקום מבורך שיש בו הרבה טוב בשפע, יכול להיות שהשם בתורה נלקח בתורה משות לישובים קודמים לפני בוא בני ישראל אל ארץ הקודש, ואומנם זה מורה על מקומות רבים, אם כי כל ארץ הקודש היא ברוכה, לכן יש עד היום ישובים שנקראים בשם "סילה" באנגלית "sela".

---

מאיפה בא השם פורים

בספר אסתר ט: כט וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת-אֲבִיחַיִל, וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי--אֶת-כָּל-תֹּקֶף: לְקַיֵּם, אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת--הַשֵּׁנִית. ל וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֶל-שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה--מַלְכוּת, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: דִּבְרֵי שָׁלוֹם, וֶאֱמֶת. לא לְקַיֵּם אֶת-יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם, כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל-נַפְשָׁם, וְעַל-זַרְעָם: דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת, וְזַעֲקָתָם. לב וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר--קִיַּם, דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה כולנו יודעים את סיפורה של אסתר עם המן, שרו אחשויראש, וזאת כשרצה המן להרוג יהודים, ואיך היא הצילה חיי יהודים.
את השם אסתר ןפירושו הוא מדבר על עצמו, שהוא משהשורש סת"ר, שממנו הפועל הסתיר למשל. מובן שאסתר רצתה להסתיר זהותה, זאת מטרה ראשונה, שנית השם אסתר אומר שהמלך ידע מה פירושו של השם אסתר, שהשם שהוא יכול להיות בשפתו של המלך! השם אסתר לפי מילון עברי הוא שם פרסי, אם נחפש בערבית נמצא שהשם אֶסְתֵּר בא מערבית יותר מפרסית. שאסתר בערבית והגייתו היא: "אָסְתַר", ומובנו הוא במקרה שלנו הוא האישה הכי מוסתרת שלא יראה אותה איש! הרי שהמלך עזב את אשתו הראשונה בגלל קנאה(ואי ציות!). לכן הדס(שהוא השם האמיתי של אסתר, שגם נזכיר מה פירושו ) בחרה את השם אסתר לשתי מטרות, האחת שימצא חן בעיני המלך שרוצה אישה שומרת נפשה ובעלה , שנית הדס רצתה להסתיר על מטרתה. נחזור למטרת הנושא הראשי: מאיפה בא השם פורים? לפי תרגום המלך ג'ימס לתנ"ך(גם מוזכר בתנ"ך לעשות החג מיידית), ומידית בערבית זה פַאוְורָן (שזה פַאוְור(כלומר מיד)עם תנועת תנויון), אבל באכדית התנווין בא עם מִים, כלומר פָאוְרַם, שזה נהפך להגייה יותר קלה בעברית ל:פורים. אז המלה באה מפירוש המילה מיד בעברית ל פאורן(פאורם באגדית). מהפסוקים למעלה רואים את המלה "תקף", גם הביטוי "בזמניהם", שהרי תקף ותכף מילים דומות וקשורות במבטא, ואין להן שורש בעברית, שרואים שתקף ילדה תכף, שהיא מיד, את המילה תקף אין לה שורש בעברית, אולם בערבית תוקף זה מאד בא מהפועל "וַוַקפָ", שזה עמד, כאילו החג תכף עמד על היום ה14 שבא מיד אחרי הושעת אסתר לבני עמה(גם הפועל תקף מורה על פעולה תכופה, תגובה מיידית על פי רֹב). יש האומרים ש"פור" בא מ"פּור" כאילו זה גורל?? אבל מאיפה באה המילה "פּור" שמושלכת לפירוש המלה"פור"?? לא נרחיב בו, כי אפשר להרחיב ממילה למילה.... אחרת נרדפת! אולם נחזור לשם "הדס", רואים שמילון מפרש את זה על שם פרח! אבל למה הפירוש הזה ? כי פרח זה היה נפוץ בארמון המלך הפרסי, אז הפירוש נלקח מהסביבה, ולא מהסיבה. אבל מהסיבה, הרי "הדס" בערבית הוא פועל שמתאר בן אדם שיש לו מחשבות פנימיות(דברי נפש) שהן כמעט אמת, שזה יכול לפעמים להיות כהשראה לא ישירה. מי שיש לו הוכחות נוגדות מוזמן להגיב, ומטרתנו בו ובכל נושא להיות יותר נגישים לאמת ולמציאות. 10:41 PM 7/30/2024

מה מקור המילה "שם" בעברית

קודם כל, ולפני שנתחיל בניתוח מקור מילה "שם" בעברית, נפנה את צומת לבו של הקורא: שהניתוחים והפירושים של מקורות של מילות עבריות עם עובדות והוכחות, הוא לא עובדה מוחלטת אצלנו, למרות שכמעט כל העובדות מצדיקות שהניתוחים והפרשניות אכן תואמות את המקור הכי נכון ותואם את אמת המקור. דבר אחר, כל עוד שאין מי שמביא פירוש אחר ואמיתי והוגן, או אם הוא מביא פירוש המצאתי או פתלני!, אז הפירוש והניתוח שלנו הוא הכי תואם אמת, או הוא האמת במלואה. נחזור למילה הנדונה והיא שם" ומה מקורות המילה "שם" לפי ניתוחינו. כידוע שהארץ שכוללת את ארץ כנען(בעבר) ואת סוריה ולבנון וירדן(או חלק ממנה) היתה(ועודנה) נקראת "שׁאם", וזה בדיוק אותו הגיה של המילה "שם" בעברית. מבחינה היסטורית ותנ"כית הגיוני מאד שמתי היה בני ישראל במצריים(או בגלות מדבר), והיו נשאלים איפה מיקום הארץ המובטחת , אז היו-כנראה- מצביעים לאיזור "שׁאם"(שפרשנו את מקורו למעלה), וכנראה משיבים שהמקום הוא "שׁאם", וזאת כדי לידע אחד את השואל באיזו איזור תהיה הארץ המובטחת ליעקב כּבתורה. את השם "שאם" פירושו צד שׂמאל(בפרשנות ראשונה), וזאת כמו שתימן נקראת "יַמָן" בערבית, וזאת שמתי יוצאים ממכה לאזור תימן היו פונים ימינה בדרכם, ומתי היו פונים לאזור שאם היו פונים שמאלה.

---

מה זה תאווה

1:48 PM 11/1/2024

פירוש המלה תאוה לפי מילון עברי : רצון או יצר עז, תשוקה; חשק, בא משורש - או"ה.

אולם מילה זו אם נתעמק נראית כמילה חרוטה ולא גזעית, משום שהמילה נראית בודדת ממילים אחרות דומות ותומכות.

את המילה זו, כמו מילים רבות שיודעים את השורש הערבי המתאים שלה, שהרי עברית וערבית מאותו מוצא, לכן השורש הערבי למילה הוא "הוַאָ" כמו באנגלית "Hawa", והפירוש למילה "הוַאָ" הוא אותו פירוש של "אַוָה", אבל בגלל שלשון עברי לא רגיל לבטא את ה"ו" בערבית שהיא כמו "W" באנגלית, לכן הפכה המילה ל "אוה" במקום "hawa".

נתעמק במילה ומה היא אומרת, והמילה מתארת בן אדם ששופט לפי תאווה ולפי חשק, ולא לפי שכל.

---

מה זה בחר

2:51 PM 8/29/2024 במילון אבניאון הפירוש של בחר הוא: עיבוד קרקע בעומק של 50 ס"מ והדברת עִשׂבַּייה (מערבית): החלוצים עסקו בעבודת הבחר לפני נטיעת הפרדסים. וכאן רואים שהמילון עברי עברי מחזיר פירוש מלה לשפה ערבית. אבל "בַחָר" בערבית זה ים, אבל אם נחזור לפירוש אבניאון שהכוונה היא לחפר וחפירה, הרי לפני נטיעת עץ חופרים חפירה לשם נטיעת העץ. אבך המילה בחר בעברית מקביל לה המילה "פחר" בערבית מדוברת מצומצמת שהיא הטיה עממית מצומצמת למילה הספררותית (או ערבית נכונה) "חָפַר", שהיא בדיוק המילה בעברית חפר. גם יש אפשרות שזה נלקח ממקום מגורים במצריים, שמקום זה היה בו אגמים גדולים כמו ימים, וים בערבית הוא "בַּחָרְ".

מה זה הַלְלוּיָהּ

10:26 PM 9/19/2024 ממילון עברי : :הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", ופירוש זה מביאים מגוגל! הפירוש קרוב לאמת. אבל מה זה הללו? ברור שזו מילה ערבית שפירושה: תגידו שאין אל חוץ מאלוהים. התוספת יה שבהַלְלוּיָהּ היא גם מערבית, כלומר שבחו אותו "הללו אֵיּאה".

מה זה תתעב

5:27 PM 10/1/2024 בהסתכלות ראשונה על המילה "תתעב" בעברית רואים מילה מוזרה, וזאת משום שמילה זו דומה למילה "תותעֵבּ" בערבית, אולם פירוש המילה "תותעֵבּ" בערבית הוא "תעיֵּיף".

והנה להפתעה נראה איך נעשה בלבול שימושים (או הגיות), וזאת שהמילה "תתעב" בעברית שפירושה בערבית הוא "תַעָאף" כלומר הנפש דוחה או לא מקבלת. והמילה "עייף" בעברית המקביל לה בערבית :תַעֵבּ" או "תַעְבּאן". אבל אילו ביטויים הנכונים לתיאור מצבים?

אז נלך למילה "עף" בעברית, כמו שאומרים: נשר עף. לשם הסברה נשתמש במושג "פסימי" שהוא מלועזית שפירושו ידוע. לכן נספר שאנשים קדומים היו בתחילת מסעם מסתכלים על הציפור שפוגשת אותם בדרך, אם היא עפה ימינה אז הם ממשיכים בנסיעתם, ואם הציפור עפה שמאלה היו חוזרים ממסעם, כאילו שנפשם דוחה את המצב (כמו "תַעאף" בערבית) ונעשים פסימיים (בערבית "מותַשָאֵמִין"), שברור שזאת אמונה תפלה.

אז רואים שמוצא המילה בערבית הכי קרוב להיגיון, ומוליך להרבה הטיות ושימושים נוחים ומבטאים בצורה ברורה.

מה זה "נֵצַח"

5:27 PM 10/1/2024 המילה "לנצח" בעברית שהיא כאילו לעולמים.

אולם מהתרגום של המלך ג'ימסא שתרגם את המילה זו למייעץ "נָצִח", אבל בעברית הדביקו לה את הפירוש לעולמים ....

ממילון עברי: לנצח, לעולם, תָּמִיד, גם פירוש המילה לנצח הוא להתגבר, אבל מה הקשר?

בערבית פירוש המילה "מייעץ" שבעברית הוא: "נאסֵּח" ("נאצח" בהגייה עברית). מהתורה:נֵנֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא ישׁקר - כלומר אלוהים המייעץ לטובה לא ישקר, ח"ו(חס ושלום). מה זה פנחס: פנחס= בן חס, וחס אומר דואג ומגן ( בערבית "חאסָּ"). מה זה ראובן: (לפי דעה וניתוח), שזה מערבית: ראופִן, כלומר רחמן ודואג,(בערבית: רָאוף+ נון של תנווין)