נקח אח את השם "בְתוּאֵל" שהוא מספר בראשית פרק כ"ד, פסוקים נ'-נ"א:
וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב: הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' ".
' במילון עברי אין נותנים פירוש לשם אלא נותנים מושגים נרדפים, אבל בתואל לא יכול להיות -חס ושלום- כמו בת של אל!!! לכן נלך לכיוון שפה אחות, והיא שפה ערבית, וההגייה הכי קרובה לשם היא: : פדלואל, כלומר חסדו של אלוהים.
גם באותם נסיבות נקח את שם לבן (בנו של בתואל) ממה נובע? האם הוא נובע מצבע לבן? או צבע לבן נובע משמו לבן שהוא דודו של יעקב? זאת וכאילו שצבע עורו של לבן היה לבן? איפשרי ...
אבל למה נקרא האיש (שהוא דודו של יעקב) בשם לבן?
האם נלקח מצבע הלֶבֶן שנוצר מחלב? או שהשם של לבן הוא כינוי שפירושו בנאי? בגלל שבנאי משתמש בלבנות בניה {כלומר אבני בית).
השם רבקה שנקח את אחד הפירושים הכי מציאותיים:
הסבר אחר לחלוטין קושר את רִבְקָה לשורש רפ"ק המבטא בעברית הישענות ותמיכה, כגון התרפקות, ובערבית רכות ועדינות וגם אהבה וחברות, כגון רַפִיק (رَفِيق) – 'ידיד'. הסבר זה מתבסס בין השאר על מסורת הפשיטתא (תרגום התנ"ך לסורית) של השם – רַפְקָא. על פי זה השם רִבְקָה דומה במשמעו לשם עֲדִינָה או לשמות דוגמת יְדִידָה ואֲהוּבָה.
ורפקה בערבית שהיא אישה בעלת רחמים ועדינות והתחשבות.
נלך לשם ישו, שהרי שהזכרנו שבתנ"ך מוזכר שהעלה תלד בן שיהיה לאות, ואכן זה מה שקרה וילדה מֵריָם" בן בכוח אלוהי בלי אבא, והנושא כאן השם של הנולד שבתורה נזכר שמו של הנולד "עמנואל" אולם הנולד והאות והדרך שנברא בה "עמנואל" (כלומר ישו) לא היה להם שום השפעה אצל יהודים, אבל נקח את השם עמנואל, שאם באמת היו מתייחסים לאות זה, אז איפה ההשפעה של עמנו אל?
אולם השם של הנולד לא ייקרּא עמנו אל! אלא עמלו אל, ואם נסתכל על השם ישו שמקורו כנראה במילה עשו (שבערבית נקרא עישׂא), ועשה בעברית היא כמו עמל, כאילו אלוהים עשה אותו.